כללי הלוח וקצור דינים - "מעשה ניסים"

הזמנים באתר זה מבוססים על שיטת הבן איש חי כפי שנקבעה הלכה למעשה ע"י הרב מרדכי אליהו זצוק"ל. הלוח הקבוע שממנו הרב עצמו פסק בפועל הוא "מעשה ניסים", מאת הרב ניסים כצ'ורי (כדורי) זצ"ל - לוח 12 חודשי-חמה שאינו משתנה משנה לשנה. הועבר אלינו ישירות ע"י הרב דביר זעפרני הי"ו, עוזרו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ולו תודתנו העמוקה.

מתוך ספר "מעשה ניסים" בהוצאת אהבת שלום. זכויות השימוש שמורות להוצאה.

הוצאת "אהבת שלום", ת.ד. 5515, ירושלים 91054 · טל': 02-5370970 · פקס': 02-5370088

להלן נוסח הכללים במלואו כלשונו (מצוטט), ואחרי כל כלל - הסבר כיצד הוא מיושם במנוע החישוב של האתר.

כללי הלוח וקצור דינים

א) הלוחות האלה מסודרים על פי חודשי החמה ואינם משתנים בכל שנה ושנה.

איך זה מיושם: הלוח שלנו מחושב-חי לכל תאריך (לא לוח מודפס-קבוע), אבל מבוסס על אותם קבועים הלכתיים בדיוק - התוצאה זהה ללוח קבוע לפי חודשי-חמה, רק שהיא מחושבת על-אתר לכל תאריך שתבחר.

ב) הלוחות האלה מסודרים על פי שעון החורף הרגיל, ואם יוספו בקיץ שעה אחת אז יש להוסיף שעה אחת על כל הזמנים הנז' בלוחות הנז"ל.

איך זה מיושם: האתר מציג תמיד את השעון הישראלי הרשמי הנוכחי (כולל שעון-קיץ כשהוא בתוקף) - ההמרה נעשית אוטומטית לפי הכללים הרשמיים של מדינת ישראל.

ג) הלוחות האלה מסודרים לפי אופק ירושלים ת"ו. אבל ביפו, ובתל אביב הזריחה מתאחרת ביום בינוני שבעה דקים ובאמצע החורף תשעה דקים, ובאמצע הקיץ חמשה דקים, והשקיעה בחורף מתקדמת דקה וחצי, ובקיץ מתאחרת דקה וחצי. בחיפה הזריחה מתאחרת ביום בינוני שבעה דקים, ובאמצע החורף י"ג דקים, ובאמצע הקיץ שלשה דקים. [ובהר־הכרמל מתקדמת הזריחה מבעוד, קרוב לג' דקים] השקיעה ביום בינוני שוה לירושלים ת"ו ובאמצע החורף מתקדמת חמשה דקים ובאמצע הקיץ מתאחרת חמשה דקים [ובהר הכרמל מתאחרת השקיעה בשנים ושלושה דקים מבעוד] בטבריה ביום בינוני ובקיץ כמעט שוה לירושלים ת"ו ובחורף הזריחה מתאחרת ט' דקים והשקיעה מתקדמת ט' דקים כמבואר כל זה בספר "בין-השמשות".

איך זה מיושם: לתל אביב/יפו, חיפה (+הר הכרמל) וטבריה בנינו טבלת-התאמה ייעודית שמיישמת את שלוש הנקודות בכלל הזה (יום בינוני / אמצע חורף / אמצע קיץ) כאינטרפולציה חלקה לפי מיקום השמש בשמים באותו יום - מוחלת על נץ/שקיעה של ירושלים, בדיוק כפי שהכלל מנוסח.

מה קורה בשאר הארץ ובעולם? הכלל נותן נתון מפורש רק לשלוש הערים האלה. ההפרשים האלה נובעים מתצפית מקומית אמיתית על תוואי- האופק (גבעות/הרים סביב כל עיר) - לא מגובה-המקום עצמו, וגם לא מנוסחה גיאומטרית של אורך/רוחב (שהיא ממילא כבר מחושבת נכון אוטומטית לכל מיקום באתר). לכן, לכל שאר הארץ, האתר סורק תוואי- שטח אמיתי (לא ניחוש) בכיוון שבו השמש זורחת/שוקעת מכל מיקום, על רשת של נקודות-ייחוס המכסה את כל הארץ - אותו עיקרון פיזיקלי בדיוק כמו כלל ג', מוכלל לכל מקום.

המרחק שממנו מתחילים לספור חסימת-אופק נגזר אוטומטית לכל מיקום לפי תוואי-השטח שלו עצמו - כך שקרקע מקומית (למשל מדרון שעיר בנויה עליו, כמו חיפה) אינה נחשבת מכשול-חיצוני, ורק תוואי אמיתי מעבר לכך נספר. במקומות שבהם הסריקה נותנת תוצאה קיצונית, האתר נופל חזרה לחישוב הרגיל (תיקון-גובה בלבד), כדי להבטיח הצגת-תיקון אמין בלבד. עיינו ישירות במקור שכלל ג' מצטט - ספר "בין השמשות" לרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי (ירושלים תרפ"ט) - והמספרים המדויקים ליפו ולחיפה שם תואמים את מה שמיושם כאן. פירוט טכני מלא: שיטת החישוב.

עדכון (5.8.2026): מקומות עם חסימת-נץ קיצונית - "הנץ הנראה" מעבר לממוצע העירוני

בשיחת המשך עם הרב דביר זעפרני הי"ו (עוזרו של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, אותו מקור מלא לכללים למעלה) הועלתה שאלה: יש כתובות ספציפיות (למשל בצד המערבי-דרומי של הר הכרמל בחיפה) שבהן הזריחה הנראית בפועל חורגת בהרבה מהממוצע העירוני של כלל ג' - כי העומד שם נמצא ממש בצל מצוק או רכס תלול לכיוון מזרח. כל הדיון (גם כלל ג' המקורי, גם השיחה החדשה) עוסק בנץ החמה בלבד - כפי שהובהר במפורש: הזמנים הרבים שנגזרים מהנץ (עלות, טלית ותפילין, סוף זמן ק"ש ותפילה) הם הסיבה שהנץ טופל ראשון; שקיעה תיבדק באותה שיטה בהמשך. הרב אישר: הגדרת "הנץ הנראה" משמעה שהשמש נראית בפועל - וכך גם במקומות האלה, לא "מוחקים את ההר" (כמו שנעשה בכוונה בשיטת התיקון הכללית לשאר הארץ, למעלה - שם מתעלמים מהקרקע המיידית כדי לתת ממוצע סביר לעיר כולה), אלא מחשבים בפועל מתי השמש נראית מעל הרכס האמיתי.

איך זה מיושם: בחיפוש שיטתי סביב שלושת האזורים הקשים (חיפה/הר-הכרמל, טבריה, עין גדי) נמצא שרק המדרון הדרומי-מערבי של הכרמל בחיפה מראה חסימת-נץ דרמטית וחריגה (עשרות דקות) מעבר למה שהרשת הארצית הכללית כבר נותנת - שם האתר מפעיל תיקון-אופק אמיתי מסריקת תוואי-שטח (בלי הטריק של "התעלמות מקרקע קרובה" שמשמש לשאר הארץ), ברדיוס קטן-בכוונה (כ-1 ק"מ) - רק כתובות שממש בכיס-הצל מושפעות; שאר חיפה ממשיכה להשתמש בממוצע העירוני של כלל ג' כרגיל. בטבריה ובעין גדי, לעומת זאת, חסימת-הנץ שנמצאה בכתובות מיושבות בפועל הייתה צנועה יחסית - כבר מכוסה באופן סביר ע"י הרשת הארצית הכללית (עם אזהרה מתאימה, ר' למטה).

עדכון - שקיעה (6.8.2026): אחרי הנץ, נבדקה באותה שיטה בדיוק (סריקת-רשת שיטתית + אימות-כתובת אמיתית) גם השקיעה, לאותם שלושה אזורים. התוצאה יצאה הפוכה, לא סימטרית: בחיפה/ הכרמל ובטבריה לא נמצאה חסימת-שקיעה חריגה בתוך גבולות העיר עצמה - נקודות עם זוויות גבוהות שנמצאו בסריקה הראשונית התבררו, אחרי בדיקת-כתובת אמיתית, כשייכות ליישובים שכנים (לא לחיפה/טבריה עצמן), ולכן לא נכנסו לרשימה. בעין גדי, לעומת זאת, נמצאה חסימת-שקיעה דרמטית ואמיתית: מצוקי המדבר התלולים ממש מאחורי הקיבוץ (איזור נחל דוד/ עמק דוד, שמורת עין גדי) - 19-24° בהתאם לעונה, בדיוק אותו סוג של תיקון שבוצע לחיפה עבור הנץ, ברדיוס קטן-בכוונה (כ-1 ק"מ) כדי לא להשפיע על שאר עין גדי.

⚠️ הבהרה הלכתית חשובה, ישירות מהשיחה עם הרב: גם הממוצע העירוני של כלל ג' וגם התיקון הטופוגרפי (הכללי והקיצוני כאחד) הם קירוב טוב לשימוש יומיומי (תפילה, זמנים כלליים) - אבל לא תחליף לבדיקה בעין במקום. לעניינים שתלויים בזריחה/שקיעה מדאורייתא (כגון ברית מילה) יש לוודא את הזמן הנראה בפועל, ולא להסתמך על הזמן המחושב באתר בלבד - בדיוק כפי שהרב תיאר: אב שמל את בנו למחרת ראוי שיבדוק בפועל מה ההפרש בין הלוח למציאות במקומו שלו, ויחשב לפי המציאות. באתר עצמו, במיקומים הרלוונטיים מוצגת אזהרה מקבילה ליד הזמנים עצמם.

ד) לוחות זריחת השמש ושקיעתה הם כפי הלוחות שבספר הנז"ל.

איך זה מיושם: נץ ושקיעה מחושבים אסטרונומית (זווית 0.827° מתחת לאופק + תיקון-גובה), כאשר הזווית עצמה מכוילת כדי לשחזר במדויק את ערכי הלוח - כך שהתוצאה משקפת את "הנץ הנראה" בפועל שהרב פסק לפיו, לא רק נוסחה תיאורטית.

ה) לוח עמוד השחר כפי מנהגנו בבגדאד יע"א שחושבים שמינית היום מהזריחה עד השקיעה וכמו כן ראיתי בספר נברשת בלוחות שעשה לירושלים ת"ו שהוא שמינית היום והעתיק ללוחות הנג"ל בספר "זריחת השמש".

איך זה מיושם: עלות השחר = נץ החמה פחות 1/8 מאורך היום (נץ עד שקיעה), בדיוק כלשון הכלל.

ו) לוח זמן ציצית ותפילין מתחיל זמנו בחורף בימים הקצרים שעה אחת קודם הזריחה וכל מה שיאריכו הימים הוספנו על זמנו עד שיגיע בקיץ בימים הארוכים [שהם שלשה חדשים וחצי] שעה ורביע קודם הזריחה וכמסודר לפניך בלוח הנוכח.

איך זה מיושם: משיכיר (זמן ציצית ותפילין) מחושב כיחס-קבוע של שעה זמנית לפני הנץ, המשקף את הגדילה מ-60 דקות בחורף עד 75 דקות בשיא הקיץ שהכלל מתאר.

ז) לוח סוף זמן ק"ש וברכותיה של שחרית מסודר עד רביע היום הנחשב מעמוד השחר עד צאת שלושה כוכבים בינונים. ופירוש זמן הנז', דהיינו שיתחיל לפחות קודם הזמן כדי שיוכל לגומרה עם ברכותיה עד גאל ישראל בזמן הנזכר בלוח, אבל הקורא אחר-כך אין לו שכר כקורא בזמנה.

איך זה מיושם: סוף זמן קריאת שמע (מג"א) = עלות השחר + 3 שעות זמניות, כשהשעה הזמנית נמדדת מעלות עד צאת (לא מנץ עד שקיעה).

ח) זמן שלושה כוכבים בינונים פה ירושלים ת"ו ברוב השנה הוא כ"ה דקות אחר השקיעה ורק בשלושה חדשים וחצי בקיץ יש שינוי. והם: חצי הראשון של חדש מאי כ"ו דקות וחצי השני כ"ז דקות ובחדש יוני כולו וחצי חדש יולי כ"ח דקות, וחצי השני של חדש יולי כ"ז דקות, וחצי אוגוסט הראשון כ"ו דקות. ושאר כל ימות השנה כ"ה דקות.

איך זה מיושם: צאת הכוכבים (יום-חול) מחושב כזווית קבועה מתחת לאופק, מכוילת כך שהיא משחזרת את הטבלה המדויקת הזו (25-28 דקות לפי העונה) - זווית ולא דקות-קבועות, כדי שהחישוב יהיה נכון גם במיקומים אחרים בעולם, לא רק בירושלים.

ט) ודע בזמן האכילה במוצאי חמש תעניות (מלבד יום הכפורים עיין לקמן אות ט"ז) הוא בזמן ג' כוכבים הנז'. גם במעודים הצריכים לילה ודאי בקידוש, וכן זמן בדיקת-חמץ וספירת-העומר והדלקת נר-חנוכה, וקריאת המגילה, וברכת-הלבנה, וטבילת-נשים - כולם זמנם בג' כוכבים בינונים הנזכרים לעיל.

איך זה מיושם: האתר משתמש באותו שדה "צאת הכוכבים" (יום-חול) בכל ההקשרים האלה.

י) לוח זמן מנחה גדולה מסודר חצי שעה אחר חצות היום מזריחה ועד שקיעה. ואם רוצה לדעת זמן חצות היום או הלילה הוא חצי שעה לפני זמן מנחה גדולה הנזכר בלוח הזה.

איך זה מיושם: חצות היום = אמצע נץ-שקיעה. מנחה גדולה = חצות + 30 דקות קבועות (לא זמניות).

יא) לוח זמן מנחה קטנה מסודר שתי שעות וחצי לפני צאת-הכוכבים בשעות זמניות הנחשבות מעמוד השחר ועד צאת ג' כוכבים בינונים. ולכתחילה יתפלל מנחה קטנה ולא גדולה, ורק בשעת הדחק או ביום השבת שצריך לעשות סעודה שלישית אחר מנחה, יכול להתפלל מנחה גדולה.

איך זה מיושם: מנחה קטנה = צאת הכוכבים פחות 2.5 שעות זמניות (מג"א, עלות-עד-צאת), בדיוק כלשון הכלל.

יב) לוח זמן תפילת ערבית שהוא פלג המנחה מסודר שעה ורביע לפני צאת הכוכבים בשעות זמניות הנחשבות מעמוד השחר ועד צאת ג' כוכבים בינונים.

איך זה מיושם: פלג המנחה = צאת הכוכבים פחות 1.25 שעות זמניות (מג"א).

יג) לוח זמן הדלקת הנרות בערב שבת מסודר חצי שעה קודם השקיעה, וכמו שכתב מורנו ורבינו הגאון האדיר רשכבה"ג יוסף חיים זצוק"ל בספר "בין-איש חי" בפרשת נח אות ז' וזה לשונו: "מצוה מן המובחר להדליק חצי שעה קודם שקיעת החמה" עכ"ל הורה (ומנהג ירושלים ת"ו להדליק ארבעים דקות קודם השקיעה. ומכל מקום אינם יכולים להדליק קודם זמן ערבית).

איך זה מיושם: כניסת שבת = שקיעה פחות 30 דקות (בכל העולם), ובירושלים פחות 40 דקות (זיהוי לפי קרבה גיאוגרפית עד 3 ק"מ ממרכז העיר).

יד) לוח זמן הדלקת הנרות [או עשיית מלאכה] במוצאי שבת הוא עד צאת ג' כוכבים קטנים וכמו שכתב השלחן-ערוך, וזמנם פה ירושלים ת"ו ברוב השנה ל"ה דקות אחר השקיעה, רק בארבעה חדשים בקיץ יגיע זמנם עד ארבעים דקות כמו שמסודר לפניך בלוח. וכן לא יוכל לעשות מלאכה במוצאי ימים טובים קדם ג' כוכבים קטנים הנזכרים.

איך זה מיושם: יציאת שבת/חג היא שדה נפרד לגמרי מ"צאת הכוכבים" של יום-חול - מחושבת בזווית נפרדת ומחמירה יותר, מכוילת מול העמודה המודפסת (35-41 דקות, תלוי עונה).

טו) גם זמן ק"ש של לילה ודאי הוא בג' כוכבים הנזכרים לעיל וכמ"ש השלחן-ערוך. ובשעת הדחק יכול לקרא בזמן ג' כוכבים בינונים (עיין לעיל אות ח').

איך זה מיושם: הערה הלכתית - משתמשת ב"צאת הכוכבים" הרגיל, בלי שדה נפרד.

טז) זמן אכילה במוצאי יום הכפורים הוא ל"ה דקות אחר השקיעה בכל השנים.

איך זה מיושם: תואם את שדה ה"יציאת שבת/חג" (35 דקות בבסיס, ר' כלל י"ד).

יז) זמן תפלת ערבית במוצאי שבת הוא תמיד קודם עשרה דקות מזמן הדלקת-הנרות של מוצאי-שבת הכתובה בלוח הנזכר.

איך זה מיושם: הערת-הקלה הלכתית - אינה מוצגת כרגע כשדה נפרד באתר.

יח) סוף זמן אכילת חמץ בערב פסח הוא עד סוף שליש היום שהוא מעמוד השחר עד צאת ג' כוכבים בינונים (והוא כ"ה דקות אחר השקיעה).

איך זה מיושם: הערה הלכתית לחג ספציפי - אינה מוצגת כרגע כשדה נפרד באתר.

הלוח המלא

הטבלה המלאה לכל השנה (12 חודשים, יום-יום, לירושלים ת"ו) נמצאת בעמוד ייעודי: לוח עולמי - מתוך הספר "מעשה ניסים".

קרדיט